חוות הסוס- חוויה לרכיבה טיפולית על סוסים, לרכיבת קבוצות. עובדים עם כל קופות החולים לקיום אירועים פרטיים, אירועים עסקיים- ימי גיבוש, הרמות כוסית ועוד.. החווה ממוקמת במושב שדה משה (כ-3 דק' מכביש 6) טלפון החווה: 053-6356723 טלפון לאירועים בחווה: 052-7497898 נועם בחווה קיימת עגלת קפה "פלורה בחווה" הפתוחה בימים שלישי- חמישי 8:00-14:00, 18:00-22:00 ובימי שישי 8:00-15:00 טלפון עגלת קפה: 054-702-8333
למידע נוסף
שביל האלות- נצא יחד לטיול מודרך בשביל האלות הנקרא כך משום שצומחים לאורכו, באופן נדיר, שלושת מיני האלה של ישראל – אלה אטלנטית, אלה ארצישראלית ואלת המסטיק. השביל נמצא בפרק בריטניה שבלב שפלת יהודה, משתרע על פני כ-40 אלף דונמים, בין בית שמש לבית גוברין. בפארק גבעות המכוסות בחורש טבעי מפותח וביערות נטע אדם. הפארק עשיר בשרידים ארכיאולוגיים, במערות חצובות ובבוסתנים. סיור מרתק ומהנה במיוחד.
למידע נוסף
איריס יהל אמנית זכוכית פגישה אישית וסדנת הדפס בוטני עם האומנית איריס יהל זהו מפגש בסטודיו הפרטי של האומנית השוכן בלב כרם ענבים ומזמין לחויות שהות מושלמת. בסביבה הקרובה אלינו נלקט עבורכם צמחים וחלקם אפילו יפתיעו אותנו. אבל מה שבטוח בתהליך עצמו תתקרבו אל עולם הטבע שמקיף אותנו ויעניק לכם עיניים עמוקות להתבוננות. בימי שבת במהלך הפסטיבל יתקיימו בסטודיו סדנאות PRINT ECO המיועדות לילדים ולמבוגרים
למידע נוסף
יער המלאכים- יער המלאכים (שחריה) נמצא כארבעה ק”מ ממזרח לקריית גת. נצא לטיול מודרך ביער במסלול הליכה מרהיב הכולל מרבדי פריחה מקסימים.
למידע נוסף
גבעת תום ותומר ושלולית החורף- גבעת תום ותומר היא גן בוטני לצמחי ארץ ישראל ואתר הנצחה ל-73 נספי אסון המסוקים. הגבעה ממוקמת בשטח המועצה האזורית יואב, סמוך לקיבוץ נגבה. הגבעה נקראת על שם תום כיתאין ותומר קידר, חיילי פלוגת ההנדסה של הנח"ל, שנפלו באסון המסוקים בפברואר 1997. הגן שופע במינים מעניינים של צמחים ופרחים. בסיור נשמע את סיפור המקום, נהנה משפע של פריחות ומתצפיות נוף מרהיבות. משם ניסע לשלולית החורף בשפיר- השוכנת בסמוך לכניסה לקיבוץ עין צורים. בחורף מתמלאת השלולית מים והופכת לאגם קטן אותו פוקדים עופות מים רבים. השלולית נמצאת במרכזו של פארק ירוק, המשתרע על פני כ-10 דונם. בפארק מרפסות תצפית, שבילי הליכה, פינות ישיבה ופינות פיקניק. השביל המקיף את השלולית מגיע למצפור, המאפשר צפייה בעופות המים ובבעלי החיים בבית הגידול הטבעי שלהם.
למידע נוסף
הרפת של איתי- ניר בנים- ברפת של איתי תוכלו ליהנות מסיורים הכוללים כיבוד חופשי של מיטב מוצרי ומעדני טרה, קפה ושתיה קרה במהלך הסיור המשפחות יחוו את עבודות הרפת: יאכילו עגלים קטנים ופרות גדולות, יצפו בחליבה , יהנו מתצוגת טרקטורים ויעלו למיכלי החלב הענקיים. הסיור מלווה לכל אורכו גם בהסברים מרתקים למבוגרים ולילדים. ההגעה בהרשמה מראש בלבד אנחנו נמצאים במושב ניר בנים 40 דקות מתל אביב מירושלים ומבאר שבע הגעה בוויז: הרפת של איתי פרטים נוספים והרשמה בקישור המצורף: https://bit.ly/3W1eBLr עלות סיור מגיל שנתיים (גם למבוגרים) 45 שח המחיר כולל גם שי חינוכי שהילדים מקבלים בסיום הסיור פתוח בימי שבת– הסיורים מתקיימים בשני סבבים הסיור הראשון בשעה 10:00 והשני בשעה 12:00. בתאום מראש בלבד להרשמה ובירורים – 072-3944351
למידע נוסף
שמן יוגב- יצרני שמן זית כתית מעולה בכבישה קרה משנת 1995. טוסקנה זה כאן! בואו להתארח בבית הבד אל מול כרמי הזיתים, אותם אנו מכנים באהבה בשם: "טוסקנה שלנו". ביום שמש או גשם, רומנטיקה זוגית או בילוי של חבר'ה, תפסו רגע של נחת עם כוס תה/קפה מול הכרם. מחכים לכם עם טעימת שמן זית מזנים שונים מתוצרתנו, פינוקי מעדנייה ומוצרי קוסמטיקה על בסיס שמן הזית שלנו ועוד מוצרים של חקלאי האזור. כשר | נגיש לנכים מיקום: כפר אחים, בוויז "שמן יוגב כפר אחים" ובאתר: www.shemenyogev.com
למידע נוסף
הכרם בלכיש- בציר ענבים לכל המשפחה. פעילות חקלאית טעימה ונעימה, בציר ענבים, טיול חופשי ואכילת ענבים ישר מהשיחים, דריכת ענבים בגת מסורתית, צילום עם "אשכול המרגלים" ופעילויות העשרה נוספות בנושא ענבים. מועד: פתוחים החל מאוגוסט עד דצמבר שעות וימים משתנים יש להתעדכן באתר הכרם בלכיש פרטים באתר- https://kerembelachish.com
למידע נוסףיער חרובית שבמרכז הארץ מציע מגוון נקודות משיכה, וביניהן שבילי אופניים, חניונים, מצפורים, ומעל הכל – "פארק הלוחם", המעניק לאנשים המרותקים לכיסאות גלגלים נגישות לשבילי טיול בחיק הטבע, לחניונים ולמתקני משחק וכושר גופני. היער הוא גם בסיס יציאה מעולה לביקור בתל צפית https://www.eyarok.org.il/trip.aspx?id=196
למידע נוסף
איך להגיע? יער הרצל בחולדה נמצא כ – 10 ק"מ מדרום-מזרח לרחובות. הבאים מתל אביב או ירושלים יסעו בכביש מס' 1 ויפנו במחלף לטרון לכיוון אשקלון (כביש מס' 3), יעברו את צומת נחשון, ולאחר כק"מ אחד יפנו בצומת חולדה לכיוון רחובות (כביש מס' 411). היער נמצא מימין לדרך, כשני ק"מ מהצומת. רקע היסטורי. לאחר מותו של בנימין זאת הרצל בשנת 1904, החליטה קק"ל על מפעל "תרומת עצי זית": קרן שתאסוף כספים לטובת רכישת נחלות ונטיעת עצי זיתים. לרשות הקרן הועמדו אדמות חולדה, שהוקדשו לנטיעת כרמי זיתים לזכר הרצל. בשנת 1909 הוקמה במקום חווה לנטיעת עצי זית, ונבנה הבית המפואר שנקרא על שם הרצל. חוסר נסיון ומיעוט ידע על תנאי האיזור הקשו על עבודת הנטיעות. מתוך 12,000 שתילי הזית, נקלטו רק 3000.בעקבות כך הוחלף האגרונום והגיעה האגרונום יצחק וילקנסקי, דבר שסייע לחולדה לשנות את פניה ולהפוך לחוות לימוד מצליחה. בימי מלחמת העולם הראשונה עזבו מרבית הפועלים או גורשו, והחווה שממה. בתום המלחמה התיישבו בחולדה קבוצות של חלוצים שהביאו עימהם את רעיון הייעור לשם כיסוי שטחים חשופים. "נייער את ההר, נחייה אותו וגם ניישב", הם אמרו. ביער ניטעו בעיקר אורנים, שגידולם עלה יפה. מאורעות הדמים של שנת תרפ"ט (1929) הגיעו גם לחווה חולדה. בליל כ"ח באב עמדו מגני חולדה מול התקפה קשה של ערביי הסביבה. בקרב נפל אפרים צ'יזיק, שבא לסייע בהגנת המקום. עתה החל המצור על הבית. בשעות הלילה הגיע למקום משמר של חיילים בריטיים שתבעו מהמגנים לעזוב את המקום. בלית ברירה הם עזבו את החווה, שנהרסה, והיער עלה בלהבות המקום ניטש עד שנת 1931. אז התיישבה בחולדה קבוצת חלוצים מתנועת "גורדוניה" מפולין והחלה בעבודות שיקום ונטיעות ביער השרוף, במטעי הזיתים והפרי ובשדות הפלחה. בשנת 1937 עזבו אנשי "גורדוניה" את החווה ביער הרצל ויצאו להקים את קיבוץ חולדה בגבעה סמוכה, שהיתה נוחה יותר למגורים ולפיתוח משק חקלאי. במלחמת העצמאות, עם חסימת הדרך לירושלים, היה קיבוץ חולדה לתחנת יציאה והתארגנות לפורצי הדרך לבירה. מה ניתן לראות? כיום היער הוא גן לאומי המשתרע על פני למעלה מ – 200 דונם וכולל בתוכו חניונים ובהם שולחנות פיקניק, ברזי מים. בריכת המים – בריכת המים עגולה, בנויה בטון, המצויה בשולי חורשת הזיתים. מהבריכה הוזרמו מים ב"קו השילוח" – ציבור שהונח במלחמת העצמאות לאורך דרך בורמה ואשר סיפק מים לירושלים לאחר שהקו הראשי לעיר נותק. ליד הבריכה מוצב שריד מהצינור המקומי. אנדרטת חולדה – פסל אבן, מעשה ידיה של הפסלת בתיה לישנסקי, לזכרם של אפרים צ'יזיק, אחותו שרה והנופלים במערכות ישראל. האנדרטה הוצבה במקום בשנת 1937. חורשת רחל – חורשת העצים שניטעה לזכרה של המשוררת רחל בשנת מותה – 1931. המחצבה – המחצבה הופעלה ע"י אנשי חולדה כדי לספק אבני בנין בתקופת המאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. מאוחר יותר שימש האתר כמטווח של ההגנה מצפה טל- מצפה טל" הוא אתר הנצחה יפהפה ושוקק חיים לזכרו של טל צמח, בן קיבוץ חולדה, שנהרג ב - 19.3.2002 המצפה נמצא בשדות הקבוץ. במרחק נסיעה של 4 דקות מיער חולדה. נוסעים בשביל עפר בין שדרות עצי הדקל הגבוהים ומגיעים. המצפה הוא למעשה נקודת תצפית מיוחדת המשקיפה על כל האזור. במקום דשאים רחבים וירוקים המיועדים לפיקניק משפחתי, צמחיה ירוקה וגינון מטופח. 08-941-1211
למידע נוסף
יער המלאכים-שחריה היער הוותיק, השוכן ממזרח לקרית גת, יעניק לכל מטייל ושוחר בילוי בחיק הטבע כמה שעות יפות של כיף איך מגיעים? הבאים מגוש דן והצפון, או מאזור באר-שבע, יגיעו לצומת פלוגות ויפנו מזרחה (כביש 35). הכניסה ליער נמצאת כארבעה ק"מ ממזרח לקרית גת (בין סימני ק"מ 24-23). הבאים מאזור ירושלים ייסעו לבית-שמש וימשיכו לבית-גוברין (כביש 38). מבית-גוברין יש להמשיך מערבה, לכיוון קריית-גת (כביש מס' 35), עד לכניסה ליער. קרן קימת לישראל החלה בנטיעת יער המלאכים בשנת 1954. היער נקרא על שמה של קהילת יהודי לוס אנג'לס, שתרמה סכומי כסף נכבדים לקק"ל (אנג'לס בעברית - מלאכים). השם שחריה נקשר לחווה בשם זה, שנוסדה בשנת 1955 סמוך למקום שבו ניטע היער. החווה פורקה ארבע שנים מאוחר יותר ולידה הוקמה מעברה לעולים חדשים. יער המלאכים ניטע בידי אנשי מעברת שחריה, ושם היער מנציח גם את פועלם. יער המלאכים-שחריה המשתרע על פני 7,000 דונם, נמצא כארבעה ק"מ ממזרח לקרית-גת. כביש אספלט מוליך אל מגדל התצפית שבמרכז היער, המתנשא לרום 235 מטרים מעל פני הים. מכאן נשקפים נופי שפלת יהודה, הרי חברון ומישור החוף הדרומי. קרן קימת לישראל טיפחה ביער דרכי עפר נוחות, המוליכות לחניונים רבים ולמתקני נופש פעיל. החניונים מצויידים בשולחנות פיקניק ובנקודות מי שתיה. ביער סומנו גם שלושה מסלולים לרוכבי אופניים. בימים אלה (2010) עובר היער חידוש לאחר שרצף שנות בצורת גרם להתנוונות חלק מהעצים. בשטחים הפתוחים שמסביב ליער מתקימת צמחיית בתה מפותחת. נפוץ כאן מאד הזקנו השעיר, עשב רב-שנתי שמוצאו ממזרח-אפריקה, אשר הצליח להתבסס היטב בין סלעי שפלה. כדאי לשים לב לאזוב המצוי, שעליו האפרפרים משמשים בסיס להכנת התבלין המפורסם "זעטר". באביב עולה כאן שפע של פרחים מרהיבי-עין וביניהם נרקיסים ומרבדי כלניות, רקפות ונוריות. בחורף עולות ביער גם פטריות רבות. לפניכם השבילים והאתרים המרכזיים ביער. דרך יער ראשית דרך היער הראשית מתחילה בכניסה ליער והיא חד סטרית וסלולה לכל אורכה. הדרך מקיפה את היער במסלול טבעתי וחוזרת לנקודת המוצא. תחילה הדרך עוברת בחניון עמק החרובים. היא ממשיכה לבית היערן, שלידו הקימה קק"ל את החניון המרכזי ביער ומגדל תצפית. מהחניון המרכזי הדרך ממשיכה לחניון הנופש הפעיל. אחר כך היא מגיעה למצפור הצופה דרומה, והיא מסיימת את המעגל ליד הכניסה ליער. הדרך מסומנת ירוק. לב ליבה של הדרך הוא החניון המרכזי. בחניון הציבה קק"ל שולחנות פיקניק, ברזי מים ומתקני ספורט ושעשועים. פסלים מיוחדים, מצופים בפיסות קרמיקה צבעוניות בצורת נמלה, חרגול ולטאה, מהווים מתקני משחק לילדים. הפסלים מותאמים במיוחד לבעלי קשיים מוטוריים וללקויי ראייה. הפסלים, פרי יצירתו של האמן רוסלן סרגייב, הוצבו ביער בסיוע הקרן לפיתוח שירותים לנכים של המוסד לביטוח לאומי. דרך קדם הדרך מסתעפת דרומה (ימינה) מדרך היער הראשית סמוך לחניון עמק החרובים. כמאה מטרים במעלה הדרך הקימה קק"ל חניון גדול. הדרך מסומנת אדום. מעבר לחניון שבצד דרך קדם נמצאים שרידים מרשימים של כבשן סיד. זהו בור חפור באדמה ומדופן באבנים, שבו שרפו אבני גיר כדי להופכן לסיד. עומקו כשישה מטרים וקוטרו כארבעה. כאשר הכבשן פעל, נבנה מעל לבור מבנה דמוי כיפה מאבן ובתוכו הניחו את אבני הגיר המיועדות לשריפה. בחלל הבור הסיקו את חומר הבעירה, שהחדירו דרך פתח מיוחד. הבעירה בכבשני סיד נמשכה שלושה עד שישה ימים, בהתאם לגודל הכבשן. כאשר הכיפה החלה להאדים, היה זה אות כי הגיעה השעה להפסיק את אספקת חומר הבעירה. או אז סתמו את פתח ההסקה והמתינו כמה ימים להתקררות הכבשן, פירקו את הקירות והוציאו את התוצר - "סיד שרוף". סיד שרוף היה מוצר מבוקש. בסיד טחו בורות מים כדי למנוע איבוד מים בחלחול אל הקרקע. ציפוי הבתים בסיד סייע לאטימתם מפני גשם. דרך קדם זכתה לשמה משום שהיא עולה מכבשן הסיד ומגיעה לאתר הקדום חורבת כרוע. הנסיעה בדרך מעניקה תצפית אל תל מרשה והרי חברון. בחורבת כרוע מתחברת דרך קדם שוב לדרך היער הראשית. שביל הגיתות וחורבת כרוע ניתן להגיע מכבשן הסיד לחורבת כרוע בשביל להולכי רגל. אורכו של השביל כ-600 מטרים והוא מסומן בסימון כחול. השביל עובר בדרך ליד גיתות קדומות חצובות בסלע. חורבת כרוע משתרעת על פני 30 דונם. השם העברי של החורבה שומר על צליל שמה הערבי, ח'ירבת ח'רוע, שפירושו – חורבת הקיקיון. סמוך לחורבה יש חניון ובו ברזי מים. חפירות ארכיאולוגיות חשפו במקום שרידי מבנה ציבורי ובצדו בור מים. המבנה שנחשף כולל שכבות משלוש תקופות. השכבה העליונה (המאוחרת) עשויה גדרות צאן, שאינן עתיקות ממש. השכבה השנייה, מהתקופה הביזנטית, כללה במקור מבנה בן שני חדרים שאורכו 16 מטרים ורוחבו שמונה מטרים. מאוחר יותר נוסף חדר שלישי, בצדו המזרחי של המבנה. המבנה בנוי בציר מזרח-מערב, בדומה לבתי כנסת וייתכן שאכן מילא תפקיד זה. השכבה התחתונה והקדומה ביותר של המבנה לא נבדקה. בור המים הסמוך למבנה עשוי בצורת מלבן. הוא מטויח בשלוש שכבות טיח ומקורה. חלק מהתקרה נהרס, אך ניתן לראות שבתקרה נמצא פתח שדרכו אפשר היה לשאוב מים. גרם מדרגות, שממנו נותרו חמש מדרגות בשלמותן, יורד אל המפלס התחתון של הבור. קיומן של המדרגות הוא בסיס להשערה שהבור שימש בתקופה מסוימת כמקווה טהרה. שביל בית הבד (מסומן בשחור) – במדרון הצפוני של היער התגלו שרידי בית בד. השרידים כוללים את אבני המפרכה – אבנים גדולות ועגולות שבאמצעותן ריסקו את הזיתים כשלב ראשון להפקת שמן מהם. עוד נחשפו ספלולים חצובים באבן וגתות לדריכת תירוש ליין. שביל קצר, שההליכה בו נמשכת דקות אחדות, מוביל אל המקום. דרך ערוגות הבושם דרך קצרה, העוברת לאורך גיא נטוע חרובים, מחברת בין שני קטעים של דרך היער הראשית. בקצה העליון של הדרך שתלה קק"ל ערוגות צמחי תבלין ובהן מינים שונים של מרווה, אזוביון, קורנית מקורקפת, זוטה לבנה ורוזמרין. שבילי אופניים מסלול ארוך: 10 ק"מ. משך רכיבה כשעה. מסלול קצר: 5 ק"מ. משך רכיבה כחצי שעה. דרגת קושי: בינוני. אופי הרכיבה: מסלול מעגלי בדרכי עפר. הפרשי גובה מתונים יחסית, עד 70 מטרים. קושי טכני: קל. מתאים: לכל המשפחה. סימון: המסלול משולט בסימון כתום ייעודי לאופניים. סימונים נוספים: מסלול קל בצבע ירוק וקשה בצבע אדום. עונה: כל השנה. בקיץ – השכם בבוקר בלבד. נקודת מוצא וסיום: החניון המרכזי ביער המלאכים, ליד מגדל התצפית. תיאור המסלול מרחבת החניה שלמרגלות מגדל התצפית (חניון ראש המסלול) נרכוב כ- 100 מטרים בכביש הגישה, נפנה שמאלה בחניון ומיד ימינה, על פי סימון אופניים כתום וירוק. רוכבים בין עצי היער ומגיעים לאחר כ- 400 מטרים לרחבת החניה שממנה יוצא שביל רגלי - שביל בית הבד. מומלץ לרדת מהאופניים ולחלץ עצמות בשביל. מסלול האופניים ממשיך בין עצי היער במורד ומגיע לאחר כקילומטר לחלקת חרובים נטועה. כאן פונים ימינה ומגיעים מיד לדרך עפר המקיפה את היער. רוכבים במעלה מתון בשולי היער כ-3.2 ק"מ, עד לחורבת כרוע. בחניון שליד החורבה אפשר לשאוף מעט רוח ואחר כך ךהתרשם מהשרידים הקדומים. מי שרוצה לקצר, יכול לחזור לחניון המוצא מהחורבה על פי הסימון הירוק, מרחק של כ- 600 מטרים. המסלול הכתום ממשיך בדרכו כ-500 מטרים במורד הדרך שבשולי היער ופוגש ב"דרך קדם" (סימון אדום). אפשר לסטות מעט מהמסלול ולרכוב במורד הדרך כ- 100 מטרים ולהתרשם משרידי כבשן סיד ואז לשוב בחזרה לתוואי האופניים. מסלול הרכיבה ממשיך על פי הסימון הכתום. 600 מטרים מהמפגש עם "דרך קדם" מתפצל שמאלה מסלול רכיבה תלול (סימון אופניים אדום). המסלול האדום מיועד לרוכבי אקסטרים בלבד והוא עובר במדרון תלול ביותר שהרכיבה בו דורשת מיומנות רבה. רק רוכבי אופניים מנוסים ומיומנים ביותר יכולים לעמוד בו.
למידע נוסף
מסלול אופניים לכל המשפחה העובר לאורך גדות נחל האלה. מעל למסלול מתנשא תל צפית הגדול, המעניק תצפית מרהיבה, ובצדו נמצא יער חרובית, שמספק חניונים רבים להתארגנות לקראת הטיול ולבילוי של פיקניק בכיף בסופו איך מגיעים מכביש תל אביב-ירושלים (כביש 1): יורדים במחלף לטרון לכביש מס’ 3, חוצים את צומת נחשון וממשיכים לכיוון צומת ראם (מסמייה). כ-2 ק”מ אחרי רבדים, מעט לפני צומת ראם, פונים שמאלה בכביש 383. כ-2 ק”מ אחרי כפר מנחם פונים ימינה ליער חרובית. נוסעים בדרך הסלולה כשלושה ק”מ עד לחניון אבירם, קצה הדרומי של היער. הבאים מכביש תל אביב-קריית גת (כביש 40) פונים בצומת ראם, מדרום לגדרה, ימינה ומיד שוב ימינה לכביש 383 והמשך כמו שתואר לעיל. המסלול מחניון אבירם ניסע לעבר תל צפית, תל ענק הנראה היטב מהחניון. תחילה נרכב כ-200 מ’ בין מטעים. מימין – חלקות של עצי פרי נשירים (אפרסק, אגס, תפוח ושזיף) ומשמאל הדרים. מעבר לחלקות, למרגלות התל, אנו נתקלים בערוצו הרדוד של נחל האלה. לפני ערוץ הנחל נמצא בית באר חרב (זהירות!). מעבר לערוץ הנחל אנו נמצאים בנקודת פיצול של שני מסלולי טיול. נפנה ימינה (מערבה) בדרך המצעים המלווה את נחל האלה. מימין נראית היטב תחנת הכוח של חברת החשמל. נחל האלה הוא יובל חשוב של נחל לכיש. הוא מנקז את המורדות המערביים של הרי חברון ומביא אותם לים התיכון ליד אשדוד. נחל האלה הוא נחל אכזב בעיקרו ורק פה ושם נובעים בו מעיינות קטנים. קק”ל, המשרד לאיכות הסביבה, רשות ניקוז שורק, חברת החשמל, המועצה האזורית יואב-יהודה וחברת חוצה ישראל חברו יחדיו לטפחו ולשמרו כערך טבע וכמשאב תיירותי. תחילת הדרך מובילה אותנו אל שדות חיטה, הצובעים את השטח בירוק בחורף ובצהוב בטרם קציר. גידול נפוץ נוסף כאן הוא החימצה (חומוס). עד מהרה נבחין בתחנה הידרומטרית, המודדת את כמות ספיקות המים הזורמים בנחל בשעת שיטפון וזרימה. לכל אורך גדת הנחל נבחין בנטיעות של עצים צעירים שביצעה קק”ל כחלק משיקום נחל האלה. העצים נועדו לייצב את גדות הנחל ולשמור עליהן מפני סחיפת קרקע וסתימת הערוץ. כשיגדלו העצים הם יספקו צל למטיילים. קק”ל ביצעה לאורך הדרך פעולות ניקוז לשמירה על השביל בעת שהוא חוצה את הנחל. השביל חולף על פני כמה מקבצי עצים ובהם שולחנות לפיקניק ונקודת צל למנוחה. כ-2 ק”מ מנקודת ההתחלה יוצא ימינה שביל מהדרך הראשית. נפנה בשביל ימינה ולאחר כ-100 מ’ נגלה עץ איקליפטוס ענק. הגענו לעין לופית. מים לא תמיד נגלה בו, אך משוכות הפטל, גבעולי הסוף ועצי הערבה מעידים על לחות השוררת בקרקע. אפשר להמשיך בשביל הצדדי מעט הלאה ולהגיע למקבץ של מבנים ועצי שיזף עתיקים. בין המבנים באר אנטיליה (זהירות: הבאר עמוקה מאוד וללא מעקה). באר אנטיליה היא באר המצוידת במתקן שאיבה מיוחד. בעבר סובבה מערכת של גלגלי שיניים שרשרת ועליה קופסאות פח שהיו מעלות מים מקרקעית הבאר. המים היו נשפכים אל ברכת אגירה ומהברכה הזרימו את המים בגרוויטציה לחלקות. בהמות עבודה סובבו את גלגלי השיניים שהעלו את המים מהבאר. מהבאר ניתן לשוב אל נקודת ההתחלה בשביל שנמצא בפאתי השדה ומקביל לתחנת הכוח. אפשרות אחרת היא לחזור לדרך הראשית של נחל האלה ולהמשיך במורד הנחל עוד כ-2 ק”מ. המסלול מסתיים למרגלות גשר הרכבת, במקום שבו עובר כביש 6 (חוצה ישראל). אפשר כמובן לרכוב תחילה לכביש 6, לחזור לבאר האנטיליה ומשם במקביל לתחנת הכוח לנקודת המוצא. תל צפית אין לוותר על ביקור בתל צפית. ניתן לרכוב בדרך המסומנת שחור לצד הדרומי של התל, המתון יותר, ולעלות משם בשביל ירוק, תלול אך קצר, לראש התל. בקטע התלול יש לרדת מהאופניים ולעשות את הדרך ברגל. מראש התל (213 מ’) נפרשת תצפית מרהיבה לכל העברים: הרי יהודה במזרח, גבעות שפלת יהודה מצפון ומדרום ומישור החוף הדרומי במערב. תל צפית מזוהה כמקום שבו שכנה העיר גת, אחת מחמש ערי הפלשתים. גת ידועה בעיקר כמקום הולדתו של גליית. נראה כי העיר לא נטרה לדוד על שהרג את הענק שלה. אכיש, מלך גת, העניק לדוד מקלט כאשר נמלט משאול המלך. בתקופה הצלבנית נודעה לתל צפית חשיבות רבה. הצלבנים הקימו בראש הגבעה, ב-1142, מבצר בשם “בלנש גארד” (המשמר הלבן). בשנים האחרונות מתנהל בתל פרויקט חפירות בניהולו של פרופ’ אהרון מאיר מהמכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת בר אילן. בחפירות התגלו ממצאים רבים של התרבות הפלשתית. ממצא מיוחד במינו, שניתן לראותו בשטח, היא תעלה חפורה שמקיפה את התל ממזרח, מדרום וממערב. אורכה יותר משני ק”מ. החופרים סבורים שהתעלה היא חלק ממערך מצור שהקיף את העיר, ושהדבר נעשה בידי חזאל מלך ארם דמשק, שכבש את העיר בסוף המאה התשיעית לפני הספירה. כתיבה: חוה בראון ויעקב שקולניק מידע: חיים סהר - מתכנן שימור קרקע במרחב מרכז צילומים: חיים סהר, חוה בראון ויעקב שקולניק
למידע נוסף
שביל הגורל השביעי ארק קנדה מצטיין בנופים עוצרי נשימה ובנקודות תצפית פנורמיות. הפארק במיטבו באביב, ובפרט לקראת ט”ו בשבט, עת ההתחדשות והפריחה מגיחות מכל פינה. המסלול שלנו מעגלי, אך מתחלק לשני חלקים שונים מהותית: הראשון – שבו נטפס בצדו הדרומי של הפארק עד למגדל התצפית בנקודה הגבוהה ביותר, והשני – גלישה מהנה וכמעט רציפה עד לנקודת ההתחלה דרך המורדות הצפוניים של הפארק. המסלול דורש כושר פיזי מסוים, אך מכיוון שאינו ארוך במיוחד, רוכב ברמת מיומנות בינונית יתגבר עליו ללא קושי. שם השביל הוא “שביל הגורל השביעי”, על שם הגורל השביעי בגורלות נחלת השבטים בספר יהושע, שבו נקבעה נחלת דן (יהושע יט, מ-מח). רכיבה בשביל תספק לנו תצפית על רוב הערים המוזכרות בקטע בספר יהושע (צרעה, אשתאול, שעלבין, עיר שמש, יתלה, איילון, גבתון). הניווט בקטעי הסינגל קל במיוחד כיוון שהוא מסומן בסימון שבילים שחור. תיאור מסלול מצומת הדרכים שבכניסה לפארק נרכב דרומה על כביש המסומן בכחול, במגמת טיפוס קל. לאחר כ-600 מ’ נגיע לצומת שבילים ונפנה ימינה אל סימון שבילים אדום. 200 מ’ נוספים ובצומת אנו נשארים עם סימון השבילים האדום ופונים שמאלה. עוד 200 מ’ והשביל מתעקל שמאלה לטיפוס ההופך תלול, אך מסתיים במהרה ומביא אותנו אל קבר השיח’ אבן ג’בל הנמצא משמאלנו. עוד 200 מ’ על השביל הראשי ומשמאלנו מתחיל הסינגל שעליו נרכב מכאן ועד שיא הגובה. הסינגל מתפתל בחורש המקסים, חוצה שביל ראשי וממשיך לטפס במתינות. קטע זה פונה מזרחה ומספק תצפית צפונית אל עמק המעיינות של פארק קנדה. לאחר מעבר בקר אנו משנים כיוון, פונים ימינה ואף מאבדים מעט גובה – הזדמנות להחזיר נשימה. תוך כמה דקות השביל חוזר למגמת טיפוס מתונה, ובחלק זה נראית ממנו תצפית מרהיבה דרומה אל כביש מס’ 1 ומעבר לו. בסוף העלייה יש קטע קצר של גלישה על משטחי סלע הדורש שימת לב, ואחריו עוד כקילומטר של טיפוס מתון. הטיפוס מביא אותנו לשביל לבן, ובו נפנה ימינה ונגיע לדרך הראשית של הפארק. כעת מתחיל רצף פניות כמעט צמודות על שבילים רחבים. שימו לב: נפנה שמאלה במגמת ירידה ומיד ימינה (צפון-מזרח) לעלייה קצרצרה. אחרי כ-50 מ’ נפנה שמאלה לשביל המוביל למגדל התצפית של פארק קנדה. המסלול המתואר במפה מוביל אותנו אל המגדל בסינגל היוצא מצומת זו במקביל לשביל הרחב. סינגל זה נקרא “האמבטיות” בפי הרוכבים המקומיים, ומתאפיין במעברי סלעים מעניינים במגמת עלייה מתונה. מי שמועניין בהפוגה מהרכיבה הטכנית מוזמן להמשיך בשביל הרחב עד למגדל. מכאן מצפה לנו ירידה ארוכה. לפני שאנחנו ממשיכים כדאי לעצור רגע ולהתבונן במישור החוף הפרוש לפנינו. האתגרים הטכניים בהמשך לא יאפשרו לנו להתענג כך על הנוף… הכניסה לשביל היא מול המגדל. התחלת הרכיבה היא על משטחי הסלע וביניהם, ויידרשו מאתנו ערנות וזהירות. בהמשך השביל חוצה דרך עפר ומתמתן מעט מבחינת תוואי השטח. אף שהחלקים הקלים בשביל עשויים לפתות אותנו לנצל את מגמת הירידה, יש לזכור שגם ההמשך צופן עוד הפתעות… השביל מקיף את השיפולים הצפון-מערביים של הפארק, מתעקל לקראת סופו דרומה, ומנחית אותנו ברכות בחניון התחתון של ציר המעיינות של הפארק. אפשר להשיב מעט נשימה לפני הטיפוס הקצר בכביש שיביא אותנו חזרה לנקודת ההתחלה. עצות חשובות • משטחי הסלע של פארק קנדה אינם סלחניים לטעויות רכיבה. מומלץ להצטייד במיגון מתאים וללמוד את המסלול בזהירות. • בזמן גשם ומיד אחריו מומלץ להימנע מרכיבה בשבילים כיוון שהסלעים חלקים מאוד. • בקיץ יש לנקוט זהירות בקטעי הדרדרת בירידות ומומלץ להימנע מרכיבה בשעות החמות כיוון שכמעט כל השבילים חשופים לשמש. • בעמק המרכזי של הפארק נמצא שביל המעיינות המיועד להולכי רגל בלבד, ואינו מתאים לרכיבה. הרכיבה בשביל מסכנת הולכי רגל ופוגעת בתשתית. קק”ל פונה לציבור הרוכבים בבקשה לא לרכוב בשביל זה. כללי התנהגות 1. השתמשו בשביל המסומן על ידי קרן קימת לישראל או הוועדה לשבילי ישראל. 2. התאימו את הרכיבה וההליכה לתנאי השטח ומזג האוויר. 3. קטעים קשים למעבר באופניים יש לעבור ברגל. 4. הצטיידו בציוד הבטיחות המתאים לרכיבה ולהליכה. 5. התחשבו במשתמשים אחרים בשביל. 6. האחריות לשלומכם בזמן הטיול חלה עליכם. אל תסכנו את עצמכם ואת המטיילים האחרים. 7. שמרו על הניקיון. קחו את האשפה עמכם. למוקד “קו ליער” של קק”ל התקשרו: 1-800-350-550 כתיבה: איל ענבר, בייקזון צילומים: אילן שחם, איל ענבר - בייקזון, גיא אסייג (ארכיון צילומי קק”ל) תאריך פרסום: 17.11.2010 המידע באדיבות: חגי יבלוביץ’, יערן גוש בן שמן, קק”ל
למידע נוסף
שביל חרובית הוא תוצאה של שיתוף פעולה – ראשון מסוגו באזור המרכז – בין קק”ל לאוכלוסיית הרוכבים המקומית, בראשות מועדון הרכיבה All Ride בכפר אחים. שיתוף הפעולה הוליד שביל ייחודי, כזה הדורש מיומנות רכיבה גבוהה למדי כדי ליהנות ממנו במלואו. על פני תא שטח קטן יחסית (1 ק”מ על 3 ק”מ) מתפתל לו שביל בן 12 ק”מ, מלא בכל טוב: עליות, ירידות, פניות ומעברים טכניים. גם הרוכבים המיומנים פחות יכולים לנסות להתמודד עם השביל: תא השטח קטן, כאמור, ויש בו הרבה שבילים רחבים שאפשר להשתמש בהם כדי לחזור לרכב במקרה הצורך. ההתמצאות בשביל חרובית קלה מאוד כיוון שזהו שביל צר רציף, כמעט ללא קטעי קישור בשבילים רחבים, ומסומן בירוק לכל אורכו. תיאור מסלול לאחר שפנינו לכביש הפנימי של יער חרובית נמשיך בכיוון דרום. משמאלנו חניון ובהמשך פנייה שמאלה ובה שילוט בצבע אדום המורה למצפור יונתן. לאחר כ-100 מ’ נפנה ימינה בדרך עפר ואחרי כחצי ק”מ נבחין בחניון הרוכבים. מתחילים לרכוב בעלייה על הדרך הלבנה לכיוון המצפור. בצד ימין נבחין בשלט המורה על הכניסה לשביל חרובית. הכניסה לשביל בעלייה תלולה וקצרה ובהמשכה מעבר סלעים צר, המהווה מעין מבחן עצמי – בשביל צפויים עוד הרבה מהמעברים הללו, ומי שאינו חש בנוח כאן עלול להתקשות בהמשך. מהכניסה סובב השביל את גבעת המצפור בדרך נעימה משובצת בפניות, ובסופה מעבר בקר שיש לחצות אותו בזהירות. מכאן מתחיל קטע ירידה זורם בנוף פתוח. מומלץ להימנע מלהיסחף לרכיבה במהירות גבוהה מדי, כיוון שגם בקטע קל זה השביל מספק כמה פניות מאתגרות. אחרי מעבר שביל רחב מגמת הירידה נקטעת בפתאומיות ואנו מתחילים לטפס. בינתיים מדובר בעלייה קלה למדי בזכות שיפוע אחיד יחסית ועצי היער המצלים עלינו מכל עבר. הסינגל מוביל אותנו קרוב מאוד לקו הרכס, שם הוא חוצה שביל רחב המסומן באדום וממשיך אל תא השטח המיוער הבא. כעת מצפה לנו אחד הקטעים המהנים ביותר במסלול: השביל במגמת ירידה קלה, אך מכיל הרבה סיבובים ומעברי סלעים. לפניכם אתגר: נסו לדווש כמה שפחות ולשמור על מהירות אחידה באמצעות שימוש בשפת גוף. בהמשך נצבור שוב גובה, וננצל אותו לעוד ירידה בשביל ההופך בהדרגה לסלעי ותובעני יותר. שביל חרובית הוא כמו בית ספר לרכיבה, בזכות ההדרגתיות השיטתית שבה הוא הופך אתגרי יותר ויותר. התכסית מגוונת ומעניינת. בהמשך אנו עוברים דרך רצף שרידים של מערות פעמון שקרסו והשאירו בורות גדולים ולבנים ביער. השביל מנצלם לביצוע פניות מענגות. לאחר מכן נעלה שוב (איך לא) חזרה לקו הרכס, נעבור מעבר בקר ומבנה שומם, שבסיסו מהתקופה הצלבנית וחלקו העליון נבנה בתקופה הערבית. מכאן נרד בירידה מפותלת ומאתגרת עד לאתר הפיקניקים בפינה הדרומית של יער חרובית. זו נקודת אמצע הדרך. אחרי מנוחה קצרה (ההמשך לא פשוט!) נתחיל לטפס במגמת חזרה. לחרובית מוניטין של מסלול לא קל, והקטע שלפנינו אחראי לו במידה רבה: מדובר בעלייה מכובדת, רצופה במעברי סלעים טכניים. לא מדובר בקטע מסוכן, גם לא בלתי עביר לרוכבים מיומנים, אך בהחלט באתגר טיפוס לבעלי רגליים חזקות וכישורי רכיבה. לאחר מעט פחות מקילומטר העלייה מתמתנת ואתגרי העבירות הופכים מרווחים יותר – אם כי לא פחות מעניינים. השביל הופך מישורי בהדרגה, אך נשאר מעניין בזכות מעברי סלעים בדרגות קושי שונות. את סיום החלק המסולע מציינת יציאה לרחבה שנוצרת ממפגש של כמה שבילים רחבים (אחד מהם בסימון שבילים אדום). אחרי חציית הצומת מגיע קטע ירידה קצר ומשעשע שלאחריו עלייה קשה – כמעט האחרונה להיום. בסיומה ירידה המתפתלת בינות למשטחי סלע. אף על פי שאנו לקראת סוף המסלול וקטע זה נראה פשוט, אנו ממליצים להימנע מהתרופפות הריכוז – דווקא כאן ישנם מעברים שעלולים לסכן את מי שאינו מכיר אותם! בסיום הירידה ולאחר מעבר בקר מביא אותנו הקטע האחרון של המסלול חזרה למצפה יונתן, דרך שביל הבנוי על מדרון צד מיוער. על המדרון שורה אווירה קסומה, בעיקר בחורף. אחרי כמה מאות מ’ אנחנו עולים ימינה לשביל הרחב, המוביל אותנו חזרה לנקודת ההתחלה. עצות חשובות • זמן גשם ומיד אחריו מומלץ להימנע מכניסה לשביל. הרכיבה מזיקה לתשתית הקרקע , ומעברי הסלעים הופכים לחלקים ומסוכנים. • למתקשים – זכרו כי השביל המתפתל מטפס מדי כמה דקות חזרה לקו הרכס. בקו הרכס דרך רחבה וכבושה שבה ניתן לחזור לרכב בקלות יחסית (מרחק 3 ק”מ לכל היותר.( כללי התנהגות 1. השתמשו בשביל המסומן על ידי קרן קימת לישראל או הוועדה לשבילי ישראל. 2. התאימו את הרכיבה וההליכה לתנאי השטח ומזג האוויר. 3. קטעים קשים למעבר באופניים יש לעבור ברגל. 4. הצטיידו בציוד הבטיחות המתאים לרכיבה ולהליכה. 5. התחשבו במשתמשים אחרים בשביל. 6. האחריות לשלומכם בזמן הטיול חלה עליכם. אל תסכנו את עצמכם ואת המטיילים האחרים. 7. שמרו על הניקיון. קחו את האשפה עמכם. למוקד “קו ליער” של קק”ל התקשרו: 1-800-350-550 שביל זה נתרם ע”י קק”ל גרמניה כתיבה: איל ענבר, בייקזון צילומים: חוה בראון, חיים סהר, יעקב שקולניק, אילן שחם תאריך פרסום : 17.11.2010 המידע באדיבות: יוסי שרואני, יערן גוש משואה, קק”ל
למידע נוסף
פארק מערות עדולם הוקם על ידי קק”ל לפני כעשר שנים, על בסיס שטחים עזובים ומוזנחים שהשתרעו ממזרח לכביש 38, בין צומת האלה לצומת בית גוברין. שטחים אלה הכילו בתוכם ערכי טבע, ארכאולוגיה, מורשת וחקלאות נופית, שעמדו ללכת לאיבוד מול תוכניות פיתוח נדל”ן שונות. האזור התברך באתרים ארכאולוגיים רבים, הכוללים ממצאים מרשימים ביותר מעל הקרקע ומתחתיה. אלמנט משמעותי נוסף בפארק הוא נוף הגבעות הקירטוני המכוסה בחורש טבעי שהתפתח היטב לאחר קום המדינה. אלה, יחד עם שדות הדגן והכרמים המשתרעים ביניהם, מהווים אזור של נוף, טבע ומורשת מיוחד במינו. קק”ל פיתחה את הפארק לסוגי טיילות שונים לקהל הרחב, כמו לרכב רך (רכב כביש-שטח נמוך, ללא הילוכי כוח) ולרגל, אך דגש מיוחד הושם ברכיבת אופניים בכל הרמות. לשם כך יועדו לרכיבה עממית כל שבילי הפארק הקיימים, חלקם סלולים וחלקם דרכי עפר טובות. שביל עדולם לאופניים חוצה את הפארק מצפון לדרום ועובר באתרי הפארק החשובים. השביל תוכנן ובוצע כך שיתאים למגוון רוכבים מרמות שונות. תיאור המסלול נצא מהקצה הדרומי של תחנת דלק עמק האלה. המסלול שלנו הוא בשיטת “שלם מראש”: החלק הראשון הוא טיפוס כמעט רצוף על פני קצת פחות מ-4 ק”מ, עד להר שוכה. נרד מהשביל הרחב לסינגל שמסומן בתחילתו בשילוט שביל אופניים. כעת נתחיל בצלילה מהנה לאורך כמעט 2 ק”מ של סינגל זורם ויפה. חציית שביל רחב תסמן לנו סיום (זמני) לירידות והתחלת טיפוס ארוך עד לחורבת ריבוא. אף שגם כאן נצבור גובה מכובד לאורך 2ק”מ של עלייה רצופה בסינגל, זהו קטע מהנה בזכות השיפוע המתון של השביל – פרי תכנון מדוקדק. אחרי עצירת התרעננות קלה באוכף מתחת לתאנה ענקית וליד בור מים גדול, יתחיל אחד הקטעים המהנים ביותר לרכיבה במסלול: סינגל מהיר, ארוך וזורם עם סיבובים מוגבהים. באמצעו נתמזג לשביל רחב, וממנו נרד שמאלה להמשך הסינגל אחרי כמה עשרות מטרים. סיומו של הקטע במפגש עם צומת כבישים סלולים, המחייב זהירות מפני היתקלות במכונית מזדמנת. מי שזמנו קצר במיוחד יכול לכנוס דרך הכביש המושך מערבה עד ליישוב גבעת ישעיהו, ומשם על כביש 38 או בשבילים המקבילים לו עד לנקודת ההתחלה. מי שממשיך אתנו יטפס בכביש הפונה דרומה עד פנייה שמאלה ליד עץ שקד בולט, לשביל רחב המטפס לחורבת עתרי – כפר יהודי מימי בית שני שחרב במרד בר כוכבא. בכניסה לאתר מפה ודפדפות להסבר. מחורבת עתרי נרכב בירידה קצרה ומהנה בסינגל עד לוואדי בגבול כרם ענבי יין. נמשיך מדרום לוואדי, על סינגל מישורי המתבל את הרכיבה במעברי מדרגות סלע מזדמנים. במפגש עם שביל רחב נפנה שמאלה, ולאחר כ-300 מ’ של עלייה נעזוב אותו (שמאלה) לטובת המשך הסינגל במגמת עלייה. עם הסינגל הטרשי נמשיך עד למפגש עם מגרש החניה בכניסה לחורבת בורגין. התעייפתם? גם כאן אפשר לכנוס דרך הכביש המושך צפון-מערבה עד ליישוב צפרירים, ומשם לגבעת ישעיהו. נמשיך בשביל רחב מזרחה, ונעזוב אותו אחרי כ-100 מ’ ימינה לטובת טיפוס בסינגל לחורבת בורגין, שם נוכל לבקר במערכת ענפה של מחילות ומערות מסתור וקבורה. מבורגין נגלוש בהנאה בסינגל עד לחציית שביל ראשי. הזדמנות אחרונה לקצר: אפשר לכנוס דרך השביל לאורך נחל חכליל ומשם לכביש המושך צפון-מערבה עד ליישוב צפרירים. מכאן נמשיך לעוד 4 ק”מ של סינגל ארוך ורציף המתפתל לאורך מדרונות הגבעות בין עצי חורש ארץ-ישראלי, כגון אלון ואלת מסטיק. תחילת השביל בעלייה לא קלה לחורבת יונים. בהמשך השביל יורד ועולה על גבעות וחוצה ערוצים. צפוי לנו טיפוס לא קל של חצי קילומטר לבריכת המים של זוהרים. נטפס עוד קצת בשביל הראשי, נפנה שמאלה, ונקנח בסיום מתוק: סינגל זורם ומהיר בתוך יער נחושה הנטוע, ולשם שינוי מוצל כולו, ייקח אותנו עד לכביש 35, ליד היישוב זוהרים. עצות לרוכבים • שביל עדולם הוא מסלול חוצה פארק ואינו מעגלי. רכיבה לכל אורכו של השביל היא משימה לא קלה. אפשר להשאיר רכב בסיום, או לחלופין לרכוב בכביש 35 כ-2 ק”מ מערבה לצומת בית גוברין, שם לפנות ימינה ולרכוב עוד כ-8 ק”מ מישוריים למדי על כביש 38 עד לצומת האלה. זו האופציה הקלה והמהירה ביותר – כחצי שעה לרוכב מיומן ונחוש. יש גם כמה אפשרויות לחזור דרך השטח, אולם אז מדובר במסלול ארוך במיוחד. • תוואי השטח חשוף כמעט כולו, ולכן בקיץ כדאי להתחיל ברכיבה מוקדם מאוד בבוקר, להצטייד בהגנה משמש ובהרבה מים. • בימי גשם המסלול בוצי ואינו רכיב. לאחר גשם מומלץ לחכות יומיים של שמש לכל הפחות לפני רכיבה. כללי התנהגות 1. השתמשו בשביל המסומן על ידי קרן קימת לישראל או הוועדה לשבילי ישראל. 2. התאימו את הרכיבה וההליכה לתנאי השטח ומזג האוויר. 3. קטעים קשים למעבר באופניים יש לעבור ברגל. 4. הצטיידו בציוד הבטיחות המתאים לרכיבה ולהליכה. 5. התחשבו במשתמשים אחרים בשביל. 6. האחריות לשלומכם בזמן הטיול חלה עליכם. אל תסכנו את עצמכם ואת המטיילים האחרים. 7. שמרו על הניקיון. קחו את האשפה עמכם. למוקד “קו ליער” של קק”ל התקשרו: 1-800-350-550 • בשטח מצויים בורות פתוחים ומערות. יש להימנע מלהיכנס אליהם, למעט האתרים המסומנים והמשולטים. התנועה ברחבי הפארק מותרת בשבילים המסומנים בלבד. שביל זה נתרם ע”י קק”ל צרפת כתיבה: איל ענבר, בייקזון צילומים: אילן שחם, יובל זילברווסר, גידי בשן (קק”ל), פלאש 90 (ארכיון הצילומים קק”ל) תאריך פרסום: 17.11.2010 המידע באדיבות :גידי בשן, רכז קהל ויער אזור ההר, קק”ל
למידע נוסף
