הבית של אסנת במושב עגור- אוכל מבית אימא, מסורת כורדית בלב פתוח

על אסנת

אומנם אנחנו נמצאים בתחילת המאה ה-21, אך לעיתים נדמה כאילו בביתה של אסנת ישנה קפסולת זמן האוצרת את המסורת היפה של העדה הכורדית ובית אימא. אסנת משמרת בחיי היום יום שלה מנהגים ומסורות משם כדבר מובן מאליו. דברים שחלפו מן העולם נמצאים עדיין בשימוש בבית המשפחה.
בחצר תמיד מונח סאג’ על המדורה המשמש להכנת הלחם הכורדי, בסמוך לבית המודרני ישנו מטבח מיוחד עם פרימוס ופתיליות,באביב היא מלקטת את עלי הגפן בכרמי שפלת יהודה ולכיש, בחורף היא יוצאת ללקט עלי הקארדי (לוף הבר), ובכל דקה פנויה היא עוסקת ב”גלגול”. מגלגלת כדורי קובה למרק או עלי גפן וירקות.
אסנת הגיעה למושב עגור בתחילת שנות ה-50 ,בהיותה בת שנתיים או שלוש לכל היותר. מכיוון שמשפחתה עזבה את כורדיסטן בחיפזון, לא ידוע עד היום תאריך הולדתה. כל יום הוא יום הולדת בשבילה….
גרעין המשפחות שהגיע ליישב את מושב עגור,יוצאי כורדיסטן ההררית, התפרנסו בתחילה מלקט: ליקטו זיתים, ענבים, שקדים, תאנים ועשבי בר ראויים למאכל. הם היו הספקים של בעלי החנויות מן העדה בשוק מחנה יהודה בירושלים.
את מנהגי העדה, המוסיקה והריקוד הכורדיים, ההווי של תחילת ההתיישבות במושב ובעיקר התבשילים שלמדה מאמה, זוכרת אסנת כאילו זה קרה אך אתמול. היא פתחה את ביתה ואת ליבה לאירוח בביתה ובחצר המשק המשפחתי. כל המשפחה עוזרת במלאכה: בעלה יוסף, הבנים שמתגוררים בכפר, כלותיה ונכדיה.

הבית של אסנת כשר וסגור בשבתות (המשפחה שומרת שבת) והאירוח הוא בתיאום מראש בלבד.