מסלול אופניים לכל המשפחה העובר לאורך גדות נחל האלה. מעל למסלול מתנשא תל צפית הגדול, המעניק תצפית מרהיבה, ובצדו נמצא יער חרובית, שמספק חניונים רבים להתארגנות לקראת הטיול ולבילוי של פיקניק בכיף בסופו
איך מגיעים
מכביש תל אביב-ירושלים (כביש 1): יורדים במחלף לטרון לכביש מס’ 3, חוצים את צומת נחשון וממשיכים לכיוון צומת ראם (מסמייה). כ-2 ק”מ אחרי רבדים, מעט לפני צומת ראם, פונים שמאלה בכביש 383. כ-2 ק”מ אחרי כפר מנחם פונים ימינה ליער חרובית. נוסעים בדרך הסלולה כשלושה ק”מ עד לחניון אבירם, קצה הדרומי של היער. הבאים מכביש תל אביב-קריית גת (כביש 40) פונים בצומת ראם, מדרום לגדרה, ימינה ומיד שוב ימינה לכביש 383 והמשך כמו שתואר לעיל.
המסלול
מחניון אבירם ניסע לעבר תל צפית, תל ענק הנראה היטב מהחניון. תחילה נרכב כ-200 מ’ בין מטעים. מימין – חלקות של עצי פרי נשירים (אפרסק, אגס, תפוח ושזיף) ומשמאל הדרים. מעבר לחלקות, למרגלות התל, אנו נתקלים בערוצו הרדוד של נחל האלה. לפני ערוץ הנחל נמצא בית באר חרב (זהירות!).
מעבר לערוץ הנחל אנו נמצאים בנקודת פיצול של שני מסלולי טיול. נפנה ימינה (מערבה) בדרך המצעים המלווה את נחל האלה. מימין נראית היטב תחנת הכוח של חברת החשמל.
נחל האלה הוא יובל חשוב של נחל לכיש. הוא מנקז את המורדות המערביים של הרי חברון ומביא אותם לים התיכון ליד אשדוד. נחל האלה הוא נחל אכזב בעיקרו ורק פה ושם נובעים בו מעיינות קטנים. קק”ל, המשרד לאיכות הסביבה, רשות ניקוז שורק, חברת החשמל, המועצה האזורית יואב-יהודה וחברת חוצה ישראל חברו יחדיו לטפחו ולשמרו כערך טבע וכמשאב תיירותי.
תחילת הדרך מובילה אותנו אל שדות חיטה, הצובעים את השטח בירוק בחורף ובצהוב בטרם קציר. גידול נפוץ נוסף כאן הוא החימצה (חומוס). עד מהרה נבחין בתחנה הידרומטרית, המודדת את כמות ספיקות המים הזורמים בנחל בשעת שיטפון וזרימה.
לכל אורך גדת הנחל נבחין בנטיעות של עצים צעירים שביצעה קק”ל כחלק משיקום נחל האלה. העצים נועדו לייצב את גדות הנחל ולשמור עליהן מפני סחיפת קרקע וסתימת הערוץ. כשיגדלו העצים הם יספקו צל למטיילים. קק”ל ביצעה לאורך הדרך פעולות ניקוז לשמירה על השביל בעת שהוא חוצה את הנחל.
השביל חולף על פני כמה מקבצי עצים ובהם שולחנות לפיקניק ונקודת צל למנוחה. כ-2 ק”מ מנקודת ההתחלה יוצא ימינה שביל מהדרך הראשית. נפנה בשביל ימינה ולאחר כ-100 מ’ נגלה עץ איקליפטוס ענק. הגענו לעין לופית. מים לא תמיד נגלה בו, אך משוכות הפטל, גבעולי הסוף ועצי הערבה מעידים על לחות השוררת בקרקע.
אפשר להמשיך בשביל הצדדי מעט הלאה ולהגיע למקבץ של מבנים ועצי שיזף עתיקים. בין המבנים באר אנטיליה (זהירות: הבאר עמוקה מאוד וללא מעקה). באר אנטיליה היא באר המצוידת במתקן שאיבה מיוחד. בעבר סובבה מערכת של גלגלי שיניים שרשרת ועליה קופסאות פח שהיו מעלות מים מקרקעית הבאר. המים היו נשפכים אל ברכת אגירה ומהברכה הזרימו את המים בגרוויטציה לחלקות. בהמות עבודה סובבו את גלגלי השיניים שהעלו את המים מהבאר.
מהבאר ניתן לשוב אל נקודת ההתחלה בשביל שנמצא בפאתי השדה ומקביל לתחנת הכוח. אפשרות אחרת היא לחזור לדרך הראשית של נחל האלה ולהמשיך במורד הנחל עוד כ-2 ק”מ. המסלול מסתיים למרגלות גשר הרכבת, במקום שבו עובר כביש 6 (חוצה ישראל). אפשר כמובן לרכוב תחילה לכביש 6, לחזור לבאר האנטיליה ומשם במקביל לתחנת הכוח לנקודת המוצא.
תל צפית
אין לוותר על ביקור בתל צפית. ניתן לרכוב בדרך המסומנת שחור לצד הדרומי של התל, המתון יותר, ולעלות משם בשביל ירוק, תלול אך קצר, לראש התל. בקטע התלול יש לרדת מהאופניים ולעשות את הדרך ברגל. מראש התל (213 מ’) נפרשת תצפית מרהיבה לכל העברים: הרי יהודה במזרח, גבעות שפלת יהודה מצפון ומדרום ומישור החוף הדרומי במערב.
תל צפית מזוהה כמקום שבו שכנה העיר גת, אחת מחמש ערי הפלשתים. גת ידועה בעיקר כמקום הולדתו של גליית. נראה כי העיר לא נטרה לדוד על שהרג את הענק שלה. אכיש, מלך גת, העניק לדוד מקלט כאשר נמלט משאול המלך.
בתקופה הצלבנית נודעה לתל צפית חשיבות רבה. הצלבנים הקימו בראש הגבעה, ב-1142, מבצר בשם “בלנש גארד” (המשמר הלבן).
בשנים האחרונות מתנהל בתל פרויקט חפירות בניהולו של פרופ’ אהרון מאיר מהמכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת בר אילן. בחפירות התגלו ממצאים רבים של התרבות הפלשתית. ממצא מיוחד במינו, שניתן לראותו בשטח, היא תעלה חפורה שמקיפה את התל ממזרח, מדרום וממערב. אורכה יותר משני ק”מ. החופרים סבורים שהתעלה היא חלק ממערך מצור שהקיף את העיר, ושהדבר נעשה בידי חזאל מלך ארם דמשק, שכבש את העיר בסוף המאה התשיעית לפני הספירה.
כתיבה: חוה בראון ויעקב שקולניק
מידע: חיים סהר - מתכנן שימור קרקע במרחב מרכז
צילומים: חיים סהר, חוה בראון ויעקב שקולניק
למידע נוסף
שביל הגורל השביעי
ארק קנדה מצטיין בנופים עוצרי נשימה ובנקודות תצפית פנורמיות. הפארק במיטבו באביב, ובפרט לקראת ט”ו בשבט, עת ההתחדשות והפריחה מגיחות מכל פינה. המסלול שלנו מעגלי, אך מתחלק לשני חלקים שונים מהותית: הראשון – שבו נטפס בצדו הדרומי של הפארק עד למגדל התצפית בנקודה הגבוהה ביותר, והשני – גלישה מהנה וכמעט רציפה עד לנקודת ההתחלה דרך המורדות הצפוניים של הפארק. המסלול דורש כושר פיזי מסוים, אך מכיוון שאינו ארוך במיוחד, רוכב ברמת מיומנות בינונית יתגבר עליו ללא קושי.
שם השביל הוא “שביל הגורל השביעי”, על שם הגורל השביעי בגורלות נחלת השבטים בספר יהושע, שבו נקבעה נחלת דן (יהושע יט, מ-מח). רכיבה בשביל תספק לנו תצפית על רוב הערים המוזכרות בקטע בספר יהושע (צרעה, אשתאול, שעלבין, עיר שמש, יתלה, איילון, גבתון). הניווט בקטעי הסינגל קל במיוחד כיוון שהוא מסומן בסימון שבילים שחור.
תיאור מסלול
מצומת הדרכים שבכניסה לפארק נרכב דרומה על כביש המסומן בכחול, במגמת טיפוס קל. לאחר כ-600 מ’ נגיע לצומת שבילים ונפנה ימינה אל סימון שבילים אדום. 200 מ’ נוספים ובצומת אנו נשארים עם סימון השבילים האדום ופונים שמאלה. עוד 200 מ’ והשביל מתעקל שמאלה לטיפוס ההופך תלול, אך מסתיים במהרה ומביא אותנו אל קבר השיח’ אבן ג’בל הנמצא משמאלנו.
עוד 200 מ’ על השביל הראשי ומשמאלנו מתחיל הסינגל שעליו נרכב מכאן ועד שיא הגובה. הסינגל מתפתל בחורש המקסים, חוצה שביל ראשי וממשיך לטפס במתינות. קטע זה פונה מזרחה ומספק תצפית צפונית אל עמק המעיינות של פארק קנדה. לאחר מעבר בקר אנו משנים כיוון, פונים ימינה ואף מאבדים מעט גובה – הזדמנות להחזיר נשימה. תוך כמה דקות השביל חוזר למגמת טיפוס מתונה, ובחלק זה נראית ממנו תצפית מרהיבה דרומה אל כביש מס’ 1 ומעבר לו. בסוף העלייה יש קטע קצר של גלישה על משטחי סלע הדורש שימת לב, ואחריו עוד כקילומטר של טיפוס מתון. הטיפוס מביא אותנו לשביל לבן, ובו נפנה ימינה ונגיע לדרך הראשית של הפארק.
כעת מתחיל רצף פניות כמעט צמודות על שבילים רחבים. שימו לב: נפנה שמאלה במגמת ירידה ומיד ימינה (צפון-מזרח) לעלייה קצרצרה. אחרי כ-50 מ’ נפנה שמאלה לשביל המוביל למגדל התצפית של פארק קנדה. המסלול המתואר במפה מוביל אותנו אל המגדל בסינגל היוצא מצומת זו במקביל לשביל הרחב. סינגל זה נקרא “האמבטיות” בפי הרוכבים המקומיים, ומתאפיין במעברי סלעים מעניינים במגמת עלייה מתונה. מי שמועניין בהפוגה מהרכיבה הטכנית מוזמן להמשיך בשביל הרחב עד למגדל.
מכאן מצפה לנו ירידה ארוכה. לפני שאנחנו ממשיכים כדאי לעצור רגע ולהתבונן במישור החוף הפרוש לפנינו. האתגרים הטכניים בהמשך לא יאפשרו לנו להתענג כך על הנוף…
הכניסה לשביל היא מול המגדל. התחלת הרכיבה היא על משטחי הסלע וביניהם, ויידרשו מאתנו ערנות וזהירות. בהמשך השביל חוצה דרך עפר ומתמתן מעט מבחינת תוואי השטח. אף שהחלקים הקלים בשביל עשויים לפתות אותנו לנצל את מגמת הירידה, יש לזכור שגם ההמשך צופן עוד הפתעות… השביל מקיף את השיפולים הצפון-מערביים של הפארק, מתעקל לקראת סופו דרומה, ומנחית אותנו ברכות בחניון התחתון של ציר המעיינות של הפארק. אפשר להשיב מעט נשימה לפני הטיפוס הקצר בכביש שיביא אותנו חזרה לנקודת ההתחלה.
עצות חשובות
• משטחי הסלע של פארק קנדה אינם סלחניים לטעויות רכיבה. מומלץ להצטייד במיגון מתאים וללמוד את המסלול בזהירות.
• בזמן גשם ומיד אחריו מומלץ להימנע מרכיבה בשבילים כיוון שהסלעים חלקים מאוד.
• בקיץ יש לנקוט זהירות בקטעי הדרדרת בירידות ומומלץ להימנע מרכיבה בשעות החמות כיוון שכמעט כל השבילים חשופים לשמש.
• בעמק המרכזי של הפארק נמצא שביל המעיינות המיועד להולכי רגל בלבד, ואינו מתאים לרכיבה. הרכיבה בשביל מסכנת הולכי רגל ופוגעת בתשתית. קק”ל פונה לציבור הרוכבים בבקשה לא לרכוב בשביל זה.
כללי התנהגות
1. השתמשו בשביל המסומן על ידי קרן קימת לישראל או הוועדה לשבילי ישראל.
2. התאימו את הרכיבה וההליכה לתנאי השטח ומזג האוויר.
3. קטעים קשים למעבר באופניים יש לעבור ברגל.
4. הצטיידו בציוד הבטיחות המתאים לרכיבה ולהליכה.
5. התחשבו במשתמשים אחרים בשביל.
6. האחריות לשלומכם בזמן הטיול חלה עליכם. אל תסכנו את עצמכם ואת המטיילים האחרים.
7. שמרו על הניקיון. קחו את האשפה עמכם.
למוקד “קו ליער” של קק”ל התקשרו: 1-800-350-550
כתיבה: איל ענבר, בייקזון
צילומים: אילן שחם, איל ענבר - בייקזון, גיא אסייג (ארכיון צילומי קק”ל)
תאריך פרסום: 17.11.2010
המידע באדיבות: חגי יבלוביץ’, יערן גוש בן שמן, קק”ל
למידע נוסף
שביל חרובית הוא תוצאה של שיתוף פעולה – ראשון מסוגו באזור המרכז – בין קק”ל לאוכלוסיית הרוכבים המקומית, בראשות מועדון הרכיבה All Ride בכפר אחים. שיתוף הפעולה הוליד שביל ייחודי, כזה הדורש מיומנות רכיבה גבוהה למדי כדי ליהנות ממנו במלואו. על פני תא שטח קטן יחסית (1 ק”מ על 3 ק”מ) מתפתל לו שביל בן 12 ק”מ, מלא בכל טוב: עליות, ירידות, פניות ומעברים טכניים. גם הרוכבים המיומנים פחות יכולים לנסות להתמודד עם השביל: תא השטח קטן, כאמור, ויש בו הרבה שבילים רחבים שאפשר להשתמש בהם כדי לחזור לרכב במקרה הצורך.
ההתמצאות בשביל חרובית קלה מאוד כיוון שזהו שביל צר רציף, כמעט ללא קטעי קישור בשבילים רחבים, ומסומן בירוק לכל אורכו.
תיאור מסלול
לאחר שפנינו לכביש הפנימי של יער חרובית נמשיך בכיוון דרום. משמאלנו חניון ובהמשך פנייה שמאלה ובה שילוט בצבע אדום המורה למצפור יונתן. לאחר כ-100 מ’ נפנה ימינה בדרך עפר ואחרי כחצי ק”מ נבחין בחניון הרוכבים.
מתחילים לרכוב בעלייה על הדרך הלבנה לכיוון המצפור. בצד ימין נבחין בשלט המורה על הכניסה לשביל חרובית. הכניסה לשביל בעלייה תלולה וקצרה ובהמשכה מעבר סלעים צר, המהווה מעין מבחן עצמי – בשביל צפויים עוד הרבה מהמעברים הללו, ומי שאינו חש בנוח כאן עלול להתקשות בהמשך.
מהכניסה סובב השביל את גבעת המצפור בדרך נעימה משובצת בפניות, ובסופה מעבר בקר שיש לחצות אותו בזהירות. מכאן מתחיל קטע ירידה זורם בנוף פתוח. מומלץ להימנע מלהיסחף לרכיבה במהירות גבוהה מדי, כיוון שגם בקטע קל זה השביל מספק כמה פניות מאתגרות.
אחרי מעבר שביל רחב מגמת הירידה נקטעת בפתאומיות ואנו מתחילים לטפס. בינתיים מדובר בעלייה קלה למדי בזכות שיפוע אחיד יחסית ועצי היער המצלים עלינו מכל עבר. הסינגל מוביל אותנו קרוב מאוד לקו הרכס, שם הוא חוצה שביל רחב המסומן באדום וממשיך אל תא השטח המיוער הבא.
כעת מצפה לנו אחד הקטעים המהנים ביותר במסלול: השביל במגמת ירידה קלה, אך מכיל הרבה סיבובים ומעברי סלעים. לפניכם אתגר: נסו לדווש כמה שפחות ולשמור על מהירות אחידה באמצעות שימוש בשפת גוף. בהמשך נצבור שוב גובה, וננצל אותו לעוד ירידה בשביל ההופך בהדרגה לסלעי ותובעני יותר. שביל חרובית הוא כמו בית ספר לרכיבה, בזכות ההדרגתיות השיטתית שבה הוא הופך אתגרי יותר ויותר.
התכסית מגוונת ומעניינת. בהמשך אנו עוברים דרך רצף שרידים של מערות פעמון שקרסו והשאירו בורות גדולים ולבנים ביער. השביל מנצלם לביצוע פניות מענגות. לאחר מכן נעלה שוב (איך לא) חזרה לקו הרכס, נעבור מעבר בקר ומבנה שומם, שבסיסו מהתקופה הצלבנית וחלקו העליון נבנה בתקופה הערבית. מכאן נרד בירידה מפותלת ומאתגרת עד לאתר הפיקניקים בפינה הדרומית של יער חרובית. זו נקודת אמצע הדרך. אחרי מנוחה קצרה (ההמשך לא פשוט!) נתחיל לטפס במגמת חזרה.
לחרובית מוניטין של מסלול לא קל, והקטע שלפנינו אחראי לו במידה רבה: מדובר בעלייה מכובדת, רצופה במעברי סלעים טכניים. לא מדובר בקטע מסוכן, גם לא בלתי עביר לרוכבים מיומנים, אך בהחלט באתגר טיפוס לבעלי רגליים חזקות וכישורי רכיבה. לאחר מעט פחות מקילומטר העלייה מתמתנת ואתגרי העבירות הופכים מרווחים יותר – אם כי לא פחות מעניינים.
השביל הופך מישורי בהדרגה, אך נשאר מעניין בזכות מעברי סלעים בדרגות קושי שונות. את סיום החלק המסולע מציינת יציאה לרחבה שנוצרת ממפגש של כמה שבילים רחבים (אחד מהם בסימון שבילים אדום). אחרי חציית הצומת מגיע קטע ירידה קצר ומשעשע שלאחריו עלייה קשה – כמעט האחרונה להיום. בסיומה ירידה המתפתלת בינות למשטחי סלע. אף על פי שאנו לקראת סוף המסלול וקטע זה נראה פשוט, אנו ממליצים להימנע מהתרופפות הריכוז – דווקא כאן ישנם מעברים שעלולים לסכן את מי שאינו מכיר אותם!
בסיום הירידה ולאחר מעבר בקר מביא אותנו הקטע האחרון של המסלול חזרה למצפה יונתן, דרך שביל הבנוי על מדרון צד מיוער. על המדרון שורה אווירה קסומה, בעיקר בחורף. אחרי כמה מאות מ’ אנחנו עולים ימינה לשביל הרחב, המוביל אותנו חזרה לנקודת ההתחלה.
עצות חשובות
• זמן גשם ומיד אחריו מומלץ להימנע מכניסה לשביל. הרכיבה מזיקה לתשתית הקרקע , ומעברי הסלעים הופכים לחלקים ומסוכנים.
• למתקשים – זכרו כי השביל המתפתל מטפס מדי כמה דקות חזרה לקו הרכס. בקו הרכס דרך רחבה וכבושה שבה ניתן לחזור לרכב בקלות יחסית (מרחק 3 ק”מ לכל היותר.(
כללי התנהגות
1. השתמשו בשביל המסומן על ידי קרן קימת לישראל או הוועדה לשבילי ישראל.
2. התאימו את הרכיבה וההליכה לתנאי השטח ומזג האוויר.
3. קטעים קשים למעבר באופניים יש לעבור ברגל.
4. הצטיידו בציוד הבטיחות המתאים לרכיבה ולהליכה.
5. התחשבו במשתמשים אחרים בשביל.
6. האחריות לשלומכם בזמן הטיול חלה עליכם. אל תסכנו את עצמכם ואת המטיילים האחרים.
7. שמרו על הניקיון. קחו את האשפה עמכם.
למוקד “קו ליער” של קק”ל התקשרו: 1-800-350-550
שביל זה נתרם ע”י קק”ל גרמניה
כתיבה: איל ענבר, בייקזון
צילומים: חוה בראון, חיים סהר, יעקב שקולניק, אילן שחם
תאריך פרסום : 17.11.2010
המידע באדיבות: יוסי שרואני, יערן גוש משואה, קק”ל
למידע נוסף
פארק מערות עדולם הוקם על ידי קק”ל לפני כעשר שנים, על בסיס שטחים עזובים ומוזנחים שהשתרעו ממזרח לכביש 38, בין צומת האלה לצומת בית גוברין. שטחים אלה הכילו בתוכם ערכי טבע, ארכאולוגיה, מורשת וחקלאות נופית, שעמדו ללכת לאיבוד מול תוכניות פיתוח נדל”ן שונות. האזור התברך באתרים ארכאולוגיים רבים, הכוללים ממצאים מרשימים ביותר מעל הקרקע ומתחתיה. אלמנט משמעותי נוסף בפארק הוא נוף הגבעות הקירטוני המכוסה בחורש טבעי שהתפתח היטב לאחר קום המדינה. אלה, יחד עם שדות הדגן והכרמים המשתרעים ביניהם, מהווים אזור של נוף, טבע ומורשת מיוחד במינו.
קק”ל פיתחה את הפארק לסוגי טיילות שונים לקהל הרחב, כמו לרכב רך (רכב כביש-שטח נמוך, ללא הילוכי כוח) ולרגל, אך דגש מיוחד הושם ברכיבת אופניים בכל הרמות. לשם כך יועדו לרכיבה עממית כל שבילי הפארק הקיימים, חלקם סלולים וחלקם דרכי עפר טובות. שביל עדולם לאופניים חוצה את הפארק מצפון לדרום ועובר באתרי הפארק החשובים. השביל תוכנן ובוצע כך שיתאים למגוון רוכבים מרמות שונות.
תיאור המסלול
נצא מהקצה הדרומי של תחנת דלק עמק האלה. המסלול שלנו הוא בשיטת “שלם מראש”: החלק הראשון הוא טיפוס כמעט רצוף על פני קצת פחות מ-4 ק”מ, עד להר שוכה.
נרד מהשביל הרחב לסינגל שמסומן בתחילתו בשילוט שביל אופניים. כעת נתחיל בצלילה מהנה לאורך כמעט 2 ק”מ של סינגל זורם ויפה. חציית שביל רחב תסמן לנו סיום (זמני) לירידות והתחלת טיפוס ארוך עד לחורבת ריבוא. אף שגם כאן נצבור גובה מכובד לאורך 2ק”מ של עלייה רצופה בסינגל, זהו קטע מהנה בזכות השיפוע המתון של השביל – פרי תכנון מדוקדק.
אחרי עצירת התרעננות קלה באוכף מתחת לתאנה ענקית וליד בור מים גדול, יתחיל אחד הקטעים המהנים ביותר לרכיבה במסלול: סינגל מהיר, ארוך וזורם עם סיבובים מוגבהים. באמצעו נתמזג לשביל רחב, וממנו נרד שמאלה להמשך הסינגל אחרי כמה עשרות מטרים. סיומו של הקטע במפגש עם צומת כבישים סלולים, המחייב זהירות מפני היתקלות במכונית מזדמנת.
מי שזמנו קצר במיוחד יכול לכנוס דרך הכביש המושך מערבה עד ליישוב גבעת ישעיהו, ומשם על כביש 38 או בשבילים המקבילים לו עד לנקודת ההתחלה. מי שממשיך אתנו יטפס בכביש הפונה דרומה עד פנייה שמאלה ליד עץ שקד בולט, לשביל רחב המטפס לחורבת עתרי – כפר יהודי מימי בית שני שחרב במרד בר כוכבא. בכניסה לאתר מפה ודפדפות להסבר.
מחורבת עתרי נרכב בירידה קצרה ומהנה בסינגל עד לוואדי בגבול כרם ענבי יין. נמשיך מדרום לוואדי, על סינגל מישורי המתבל את הרכיבה במעברי מדרגות סלע מזדמנים. במפגש עם שביל רחב נפנה שמאלה, ולאחר כ-300 מ’ של עלייה נעזוב אותו (שמאלה) לטובת המשך הסינגל במגמת עלייה. עם הסינגל הטרשי נמשיך עד למפגש עם מגרש החניה בכניסה לחורבת בורגין. התעייפתם? גם כאן אפשר לכנוס דרך הכביש המושך צפון-מערבה עד ליישוב צפרירים, ומשם לגבעת ישעיהו.
נמשיך בשביל רחב מזרחה, ונעזוב אותו אחרי כ-100 מ’ ימינה לטובת טיפוס בסינגל לחורבת בורגין, שם נוכל לבקר במערכת ענפה של מחילות ומערות מסתור וקבורה. מבורגין נגלוש בהנאה בסינגל עד לחציית שביל ראשי. הזדמנות אחרונה לקצר: אפשר לכנוס דרך השביל לאורך נחל חכליל ומשם לכביש המושך צפון-מערבה עד ליישוב צפרירים.
מכאן נמשיך לעוד 4 ק”מ של סינגל ארוך ורציף המתפתל לאורך מדרונות הגבעות בין עצי חורש ארץ-ישראלי, כגון אלון ואלת מסטיק. תחילת השביל בעלייה לא קלה לחורבת יונים. בהמשך השביל יורד ועולה על גבעות וחוצה ערוצים. צפוי לנו טיפוס לא קל של חצי קילומטר לבריכת המים של זוהרים. נטפס עוד קצת בשביל הראשי, נפנה שמאלה, ונקנח בסיום מתוק: סינגל זורם ומהיר בתוך יער נחושה הנטוע, ולשם שינוי מוצל כולו, ייקח אותנו עד לכביש 35, ליד היישוב זוהרים.
עצות לרוכבים
• שביל עדולם הוא מסלול חוצה פארק ואינו מעגלי. רכיבה לכל אורכו של השביל היא משימה לא קלה. אפשר להשאיר רכב בסיום, או לחלופין לרכוב בכביש 35 כ-2 ק”מ מערבה לצומת בית גוברין, שם לפנות ימינה ולרכוב עוד כ-8 ק”מ מישוריים למדי על כביש 38 עד לצומת האלה. זו האופציה הקלה והמהירה ביותר – כחצי שעה לרוכב מיומן ונחוש. יש גם כמה אפשרויות לחזור דרך השטח, אולם אז מדובר במסלול ארוך במיוחד.
• תוואי השטח חשוף כמעט כולו, ולכן בקיץ כדאי להתחיל ברכיבה מוקדם מאוד בבוקר, להצטייד בהגנה משמש ובהרבה מים.
• בימי גשם המסלול בוצי ואינו רכיב. לאחר גשם מומלץ לחכות יומיים של שמש לכל הפחות לפני רכיבה.
כללי התנהגות
1. השתמשו בשביל המסומן על ידי קרן קימת לישראל או הוועדה לשבילי ישראל.
2. התאימו את הרכיבה וההליכה לתנאי השטח ומזג האוויר.
3. קטעים קשים למעבר באופניים יש לעבור ברגל.
4. הצטיידו בציוד הבטיחות המתאים לרכיבה ולהליכה.
5. התחשבו במשתמשים אחרים בשביל.
6. האחריות לשלומכם בזמן הטיול חלה עליכם. אל תסכנו את עצמכם ואת המטיילים האחרים.
7. שמרו על הניקיון. קחו את האשפה עמכם.
למוקד “קו ליער” של קק”ל התקשרו: 1-800-350-550
• בשטח מצויים בורות פתוחים ומערות. יש להימנע מלהיכנס אליהם, למעט האתרים המסומנים והמשולטים. התנועה ברחבי הפארק מותרת בשבילים המסומנים בלבד.
שביל זה נתרם ע”י קק”ל צרפת
כתיבה: איל ענבר, בייקזון
צילומים: אילן שחם, יובל זילברווסר, גידי בשן (קק”ל), פלאש 90 (ארכיון הצילומים קק”ל)
תאריך פרסום: 17.11.2010
המידע באדיבות :גידי בשן, רכז קהל ויער אזור ההר, קק”ל
למידע נוסף
נגבה היא סיפור מתח – מלידתה ב-1939 ועד לבלימת הצבא המצרי ב-1948.
המגדל, הטנק והאנדרטה מעידים על עברה.
הסיור נמשך בין שעה לשבע שעות (ברוסית, באנגלית ובעברית)
אתרים נוספים: "גבעת תום ותומר"
למידע נוסף
בית חטיבת גבעתי - מצודת יואב
קרויה על שמו של יצחק דובנו (יואב) שהיה מדריך ראשי בפלמ"ח וממסד תורת האימונים ותורת הלחימה. הוא מונה למפקד קיבוץ נגבה במלחמת העצמאות ונהרג באחת מהפגזות המצרים.
המצודה הוקמה בשנת 1940 כבניין של המשטרה הבריטית
שאבטחה את התנועה בכביש הרוחב בין עזה לחברון.
פעילות באתר:
1. ביקור בבית החטיבה - אורך הסיור כשעה וחצי, מועבר ע"י מדריכי האתר (חיילים במדים)
2. לינת שטח – מטרת הפעילות לרכוש מיומנויות והרגלים הנדרשים בטיולי שדה, בשימת דגש על הקמת מחנה והתמקדות בסביבה הקרובה.
פעילות זו מציבה בפני התלמידים אתגרים אינטלקטואלים ופיזיים, תורמת לגיבוש החברתי של הקבוצה ומוסיפה נדבך נוסף וחשוב בהכרת הארץ והאזור.
3. הרצאת לוחם גבעתי תש"ח / סדירה - ניתן לשלב הרצאה של לוחם/מפקד בחטיבת גבעתי תש"ח, המעניק לביקור מימד מרתק ונימה אישית יוצאת דופן.
4. טכסים שונים בשטח המצודה – אמפיתיאטרון ובו 1,000 מקומות ישיבה
5. בעקבות לוחמים – יום סיור באתרי הקרבות של החטיבה בתש"ח, מפגש מרתק עם מורשת החטיבה בקרבות הקשים מול הפולש המצרי.
6. משימות גבעתי – הפעלות לתלמידי הגנים ובתי הספר היסודיים המשלבים למידה תוך כדי פעילות חווייתית מהנה, הכוללת בין היתר: חידונים, תשבצים, איתות דגלים, נשיאת אלונקות, השלכת בקבוק מולוטוב לחבית ומשיכה בחבל.
7. פעילות ניווט - יער קוממיות בשפלת יהודה חובק בקרבו מסלול טיול טבעתי, בצל חורשות אורנים ואקליפטוסים, משוכות צבר ובוסתני פרי. תחילתו ב"שביל הכפר", סמוך למוזיאון גבעתי (מצודת יואב). השביר מוביל אל באר הכפר ואל מחצבות כורכר קדומות. בשנות ה-90 נטעה קק"ל חלקת איקלום ביער, שבה פותחו מיני צמחי נוי בהתאם לאקלים החם ולמיעוט הגשמים. לבד מטיול מעגלי נינוח, ניתן לחוות את היער באמצעות ניווט ספורטיבי: קק"ל ואיגוד ספורט הניווט הציבו בו 30 תחנות מסומנות, והמטייל-מתחרה עובר ביניהן בעזרת מפה ומצפן.
8. שכירות אודיטוריום – במצודת-יואב אודיטוריום המכיל 87 מקומות ישיבה המצוידים במשטח כתיבה, כמו-כן במקום ציוד הקרנה וסאונד, ניתן לקיים כנסים ואירועים.
9. אולם ישיבות
10. כיתת לימוד
[gallery link="file" columns="5"]
למידע נוסף
